בין מארחים למתארחים: איך למצוא את האיזון המשפחתי

אתם מכירים את הרגע הזה - הילד שלכם מכריז בשמחה: "אמא, תומר בא אלינו!" ואתם מחייכים ואומרים איזה כיף, חברות וכל זה. עד שתומר באמת מגיע, ופתאום מתברר שהוא חושב שהספה שלכם היא זירת היאבקות, שהמטבח הוא מזנון חופשי, ושבדיוק היום זה יום מרתון יוטיוב עם סאונד על פול ווליום. ואתם מוצאים את עצמכם מתלבטים בין הרצון להיות ההורים הכי זורמים לבין הצורך להגן על הרהיטים, האוזניים והשפיות שלכם.

ילדים זה שמחה!

פלישת הכוחות המיוחדים (גרסת הילדים)

לאחרונה אירחנו לא מעט חברים של הילדים, גם כאלה שלא היו אצלנו בעבר. פתאום נזכרתי ששכחנו איך עושים את זה בצורה שתהיה נעימה לכולם.

כשהחברים של הילדים באים להתארח, לפעמים זה כמו להזמין חבילה ואז לגלות שהמוצר לא בדיוק כמו בתמונה. כלומר, אתם מקבלים את כל חוקי הבית השני, הרגלי האכילה של משפחה אחרת, ואיתם גם כמה רעיונות יצירתיים במיוחד, לפעמים זה אומר לפתוח את כל הארונות בבית, לארגן תחרות קפיצות על המיטה, או להפעיל את הטלוויזיה על ערוץ מוזיקה בקול רם.

מבצע הגנה על הבית (בשקט יחסי)

שלב 1: תדרוך ליחידה הביתית

לפני שהאורחים באים, כנסו את כל הכוחות: "ילדים, תזכורת: הספה היא לא טרמפולינה, הקירות זה לא לוח קן ציור, ואם מישהו רעב, אנחנו לא מסעדה חופשית, שואלים לפני שלוקחים". גם חשוב לזכור שלא צריך להציף בהרבה חוקים, כדי שלא תיווצר תחושה שהכול אסור ושלא יהיה קשה לזכור את מה שבאמת חשוב.

שלב 2: קבלת פנים פלוס הסבר כללים

כשהאורח מגיע, חייכו ותגידו: "איזה כיף שבאת! רק מזכירים שיש לנו כמה כללים שעוזרים לכולם ליהנות פה." נכון, האורח עלול להסתכל עליכם כאילו נחתתם מהירח. תחייכו ותחזיקו מעמד. לפעמים אפשר להוסיף משפט מחויך שמרגיע: "אל דאגה, זה קל לזכור, ואנחנו פה לעזור!" אפשר גם לתת דוגמה קטנה: "למשל, הספה רק לישיבה והאוכל רק במטבח." זה עוזר להפוך את הכללים לברורים ומובנים יותר.

שלב 3: עמידה איתנה בלי רגשות אשמה

בואו נודה באמת, ברוב הפעמים, באיזשהו שלב, העניינים מתחילים להתחרפן. פתאום יש רעש מיותר או שקט מוחלט (והרבה פעמים הוא יותר מפחיד מהרעש), או שהילדים מתחילים לרוץ מחדר לחדר, מישהו מחליט שלהיכנס לחדר עבודה של אבא באמצע ישיבת זום עם כל המנהלים הבכירים כדי לעשות מסיבת ריקודים זה רעיון משעשע, ואנחנו מרגישים שהמצב מתדרדר. זה הרגע להזכיר שוב בעדינות את הגבולות, להציע פעילות חדשה או פשוט להיכנס רגע לתמונה עם נוכחות רגועה וברורה. לפעמים רק עצם זה שאנחנו שם, מביטים בעין מחייכת אך ערנית, מספיקה כדי להחזיר את המסיבה למסלול. כן, לרגע תהיו ההורים ה"לא קוליים", אבל כל הילדים (כולל שלכם) ידעו איפה עובר הגבול, וילמדו שיש גם דברים כיפיים לעשות חוץ ממסך.

אם מישהו מפעיל את הטלוויזיה לעשרים פרקים רצוף של סדרת נינג'ות רועשת, עצרו בעדינות: "אצלנו רואים קצת מסך, ואז משחקים. אפשר לבחור משחק מהארון!". אפשר גם להציע פעילות אחרת כמו בניית מבצר מכריות, משחק קלפים או יצירה.

ואז יש גם את הרגע שבו שני הילדים, המארח והאורח, מתחילים לריב. אולי על משחק, אולי על תור, ואולי סתם כי אחד אמר לשני משהו שהתפרש כלא יפה. זה קורה, וזה טבעי. אם הריב מתפתח, נסו לא למהר להתערב. תנו להם כמה רגעים לנסות לפתור בעצמם. אבל אם זה מתחיל להסלים, אפשר לגשת, לשאול מה קרה ולתווך בעדינות: "שניכם רוצים את אותו המשחק? בואו נחשוב יחד איך אפשר לחלוק או למצוא משחק אחר". הרעיון הוא לא להאשים או להכריע, אלא ללמד תקשורת, הקשבה ופתרון קונפליקטים בדרך חיובית.

מה קורה בביקור אצל חבר?

כשהילדים שלנו הולכים לחברים, מגלים פתאום שבבית של יואב אפשר לאכול במבה, שוקולד מילקה ולהוריד את הכול עם טרופית גם לפני ארוחת ערב, שבבית של מיקה יש ג'ימבורי באמצע הסלון, ובבית של רוני הטלוויזיה פועלת ברקע ללא הפסקה.

לפעמים אנחנו מרגישים לא בנוח לשלוח את הילדים לבתים שאנחנו לא מכירים את הכללים בהם, או שאנחנו לא מסכימים עם מה שמותר שם. זה יכול להיות אתגר, ואנחנו מתלבטים בין הרצון לאפשר לילדים חופש וחברה לבין הרצון לשמור על הערכים והגבולות שלנו.

יש כמה דרכים להתמודד. אפשר להזמין את הילד אלינו במקום, אפשר לשחרר ולשלוח ולקוות לטוב, או לקיים שיחה עם ההורים של הילד האחר כדי להבין איך הדברים מתנהלים שם. בכל מקרה, שווה לזכור שתדרוך קטן לילדים לפני שהם יוצאים יכול לעזור להם להתמודד עם כל סיטואציה בבית אחר, ופה בדיוק נכנסת שיחת התדרוך שלנו.

שיחת תדרוך לפני היציאה

זו שיחה קצרה אבל חשובה שמכינה את הילד לביקור. חשוב להסביר לו שהחוקים בבית אחר יכולים להיות שונים, אבל הוא תמיד יכול להיעזר בכם אם משהו לא נוח לו. לדוגמה: "אני יודעת שבבית של תמר אולי הכללים אחרים. תיזכר מה חשוב לנו במשפחה, תכבד את המקום, ותזכור שאם משהו מרגיש לך מוזר או לא נעים - תתקשר. גם תזכור שאם מציעים לך משהו שנראה לך מפתיע, תחשוב רגע אם זה מתאים לך".

קצת גמישות זה בסדר

לפעמים חשוב להזכיר לעצמנו שלא כל דבר קטן הוא משבר. אם הילד שלכם חוזר ומספר שבבית של חבר אכלו חטיפים ופופקורן במקום ארוחת ערב - קחו אוויר, זה לא סוף העולם, ואפילו יכול להיות חוויה מרעננת בשבילו. זו הזדמנות עבור הילדים ללמוד שלכל משפחה יש חוקים והרגלים אחרים, וזה מלמד אותם גמישות, סובלנות והיכולת להסתגל למצבים חדשים או שונים.

שיחת סיכום אחרי

זהו שלב חשוב לא פחות מההתחלה. עצרו לרגע, שבו לידם ושאלו: "איך היה? מה עשיתם? מה היה כיף?". תנו מקום לשיחה כדי לחזק את החיבור, לשמוע ממה נהנו, על דברים שפחות אהבו, ועל כל חוויה קטנה שעברה עליהם. אם הם מספרים על משהו שלא אהבתם לשמוע, כמו שראו 10 פרקים ברצף של ספונג'בוב שלדעתכם פחות מתאים, אפשר להסביר בעדינות את העמדה שלכם, בלי לכעוס או לבטל את החוויה שלהם. כך תוודאו שהחוויה הייתה טובה, תלמדו יחד איך אפשר לשפר ולהתכונן לפעם הבאה, ותשמרו על קשר פתוח ובטוח.

אנחנו לא צריכים להיות הבוס הגדול של כל הילדים, אבל גם לא להפוך לשטיח שדורכים עליו. ברגע שיש גבולות ברורים, הילדים שלכם וגם האורחים ירגישו בטוחים ונינוחים.

בסוף, כשהבית שוב שקט, תכינו קפה, תבדקו שהספה עוד שלמה, ותחגגו שעברתם עוד יום של חברות ואירוח בהצלחה.